קוראים יקרים,
ברצוני להציג התרשמות כללית ותובנות מתהליך התהוות הבלוג "זה"ב לגיל הרך".
כשנרשמתי לקורס "תקשורת מערכתית כאמצעי להובלת שינויים" חשבתי שנקבל משימות מהמרצה, שנגיב ונקיים תקשורת באמצעות המחשב עם מרצת הקורס בלבד. כשהתחלנו ללמוד והובהר לנו שהתקשורת תתבצע באמצעות 'בלוג' הרעיון קסם לי מאד כיוון שאני מעוניינת להרחיב את הידע שיש לי בנושא תקשוב וידעתי שההתנסות תקדם אותי בתחום.
בדיעבד, אני מבינה שהיה חסר לי ידע בסיסי על שימושי הבלוג ומטרתו בכלל ובהקשר לקורס הספציפי בפרט. אמנם לא הגבילו אותנו בבחירת הנושא, אך חשוב היה לציין שנחשף למאמרים בנושא מסויים ושנדרש להגיב עליהם בבלוג.
קשיים :
מאחר ותכננתי להקים אתר בנושא זהירות בדרכים באתר בבית הספר ובו פעילויות למורים ולתלמידים, חשבתי שבחירת נושא זה בקורס תשמש אותי בעתיד וכך החלטנו שהבלוג יעסוק בנושא הזהירות בדרכים. הסתבר לי כי אופן ההתנהלות בקורס שונה, כיוון שבקורס אנו עוסקים במאמרים אקדמאיים ומקיימות תקשורת בינינו ואילו התכנון להוסיף את נושא הבטיחות בדרכים באתר בית הספר לא כולל תקשורת מסוג זה.
קושי נוסף בבחירת הנושא הוא חוסר המודעות והרצון של אוכלוסיות שונות לעסוק בנושא רגיש זה. מניסיון אישי, למרות חשיבותו, נושא בטיחות בדרכים אינו נמצא בסדר עדיפות בקרב מנהלות, מורות וגננות (כולל אותי). ולראייה, בשנת 1993 קבעה הממשלה כי חינוך לבטיחות בדרכים יהפוך למקצוע חובה בבתי הספר והוא ישולב במערך הלימודים מגן ועד תיכון, למרות זאת מסקר שנערך בקרב בני נוער ב- 2009 עולה כי רק 50% מהתלמידים לומדים נושא זה בבתי הספר. קראו תקציר קצר המתעד מאבק תקציבי מתמשך המתנהל בין משרד האוצר לבין הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ותבינו מדוע לא מיושמים חוקים במדינת ישראל. המאמר 'שבוע ללימודים, ואין מימון לבטיחות בדרכים' חושף צד נוסף בהתנהלות משובשת הפוגעת במימוש החוק לחינוך לבטיחות בדרכים בבתי הספר.
בנוסף לכך, במהלך הקורס התבקשנו לקרוא מאמרים שלא היו קשורים לנושא בטיחות בדרכים והיה לי מאד קשה לקשר בין תוכן המאמרים לבין הנושא שבחרנו.
לסיכום אציין שחוויתי למידה וזה מה שחשוב, אני בטוחה שבפעם הבאה אדע להתאים את נושא הבלוג לאוכלוסייה שאמורה לקרוא בו.
מאחר ותכננתי להקים אתר בנושא זהירות בדרכים באתר בבית הספר ובו פעילויות למורים ולתלמידים, חשבתי שבחירת נושא זה בקורס תשמש אותי בעתיד וכך החלטנו שהבלוג יעסוק בנושא הזהירות בדרכים. הסתבר לי כי אופן ההתנהלות בקורס שונה, כיוון שבקורס אנו עוסקים במאמרים אקדמאיים ומקיימות תקשורת בינינו ואילו התכנון להוסיף את נושא הבטיחות בדרכים באתר בית הספר לא כולל תקשורת מסוג זה.
קושי נוסף בבחירת הנושא הוא חוסר המודעות והרצון של אוכלוסיות שונות לעסוק בנושא רגיש זה. מניסיון אישי, למרות חשיבותו, נושא בטיחות בדרכים אינו נמצא בסדר עדיפות בקרב מנהלות, מורות וגננות (כולל אותי). ולראייה, בשנת 1993 קבעה הממשלה כי חינוך לבטיחות בדרכים יהפוך למקצוע חובה בבתי הספר והוא ישולב במערך הלימודים מגן ועד תיכון, למרות זאת מסקר שנערך בקרב בני נוער ב- 2009 עולה כי רק 50% מהתלמידים לומדים נושא זה בבתי הספר. קראו תקציר קצר המתעד מאבק תקציבי מתמשך המתנהל בין משרד האוצר לבין הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ותבינו מדוע לא מיושמים חוקים במדינת ישראל. המאמר 'שבוע ללימודים, ואין מימון לבטיחות בדרכים' חושף צד נוסף בהתנהלות משובשת הפוגעת במימוש החוק לחינוך לבטיחות בדרכים בבתי הספר.
בנוסף לכך, במהלך הקורס התבקשנו לקרוא מאמרים שלא היו קשורים לנושא בטיחות בדרכים והיה לי מאד קשה לקשר בין תוכן המאמרים לבין הנושא שבחרנו.
לסיכום אציין שחוויתי למידה וזה מה שחשוב, אני בטוחה שבפעם הבאה אדע להתאים את נושא הבלוג לאוכלוסייה שאמורה לקרוא בו.
בברכה,
אדית רצבי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה