יחסי הורים בית-ספר

המאמר "זה תיק מאד כבד" (דיין, 2003) מתייחס לעבודתן של גננות, מאחר ואני עובדת כמורה בבית ספר אני רוצה להציג התייחסותי למאמר יחסי הורים בית ספר –נקודת מבט ביקורתית/ חגית גור וגליה זלמנסון – לוי.

הכותבות מציגות מודלים המתארים אופנים שונים של יחסים בין ההורים לבתי הספר, הן מדגישות כי בכל מודל ניתן להבחין ביחסי הכוחות בין בית הספר להורים, יחסים שלא תמיד תורמים לקידומם של הילדים, אלא משמרים את כוחו של בית הספר. הן טוענות כי המודל התקשורתי-דיאלוגי הוא מודל שוויוני שיכול להביא לשיפור הישגי התלמידים ולעידוד תחושת שייכות. לדבריהן " מטרת הדיאלוג היא העלאה משותפת של הקונפליקטים והבעיות ומציאת דרכים להתמודדות ופתרונות. דיאלוג זה כולל כבוד הדדי, תקווה ואמונה ביכולת המשותפת לשנות. הדיאלוג כולל את האדם על שלל הזהויות שלו/ה – הורים ומורים כאחד. דיאלוג זה מתייחס לידע של ההורים כאל ידע ממשי וחשוב לא פחות מהידע המקצועי של המורים. הדיאלוג כולל את הזכות להטיל ספק ולשאול שאלות גם על מה שנתפש כ"אמיתות" של תוכניות הלימודים".
במאמר הועלתה הטענה כי על פי רוב ההורים חסרי כוח ואילו אנשי חינוך הם בעלי הכוח. מניסיון, בביה"ס עושה מאמצים רבים להשתמש בהורים בעלי יכולת וכישורים וברצונם לסייע לביה"ס, מצב זה דווקא מציב את ההורים בעמדת כוח. יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מהחשש של חוסר שביעות רצון ההורים כגורם מניע לשיתופם בעשייה הבית ספרית. בהתייחס לקשר בין מעורבות ההורים וההישגים הלימודיים של ילדיהם, אני בהחלט מסכימה כי שיתוף ההורה מסייע לביטחונו האישי, אני בטוחה שכשילד יודע שיש שיתוף פעולה בין הגורמים בבית הספר הוא מגלה פחות התנגדות ומשתף פעולה בנושאים שונים. כיוון שאני מלמדת בכיתה לחינוך מיוחד בביה"ס רגיל, אני מאד מעודדת מעורבות הורים בכיתתי, חושבת שהרבה מההורים לילדים בעלי לקויות למידה זקוקים לתיווך, תמיכה והדרכה. אני מסכימה עם כך שהקשרים חברתיים תורמים לקידום הילד, ומסייע למבוגרים, אך חושבת שיזמה זו צריכה לצאת מהמורה ולא בכפייה.
בבית הספר בו אני עובדת התקיימה שיחה בהקשר ליחסי הורים מורים –המורות הציגו קושי לשיתוף פעולה כי הן מרגישות שכופים עליהם שיתוף פעולה ואין תיחום גבולות להורים. חלק מהמורות טענו כשהן מתבקשות לגלות רגישות ולהיות פתוחות לצרכי ההורים ומשתדלות לעשות כך, אך בשעת משבר הם לא מקבלים גיבוי מההנהלה, וזאת כיוון שההנהלה חוששת מתגובת ההורים. המורות לא מעוניינות "לחנך" גם את ההורים או לקבל מהם תכתיבים בנושאים שונים. אני חושבת ששיתוף פעולה עם הורים יכול להניב תוצאות נהדרות, אך רק בתנאי שההתערבות תעשה בצורה מבוקרת ובהסכמה משותפת של המורים וההנהלה, למשל תקנון שיבנה ע"י מועצת תלמידים, צוות המורים וועד ההורים וההנהלה.

בברכה,

אדית רצבי