והוא לבדו לומד כאן

שותפתי לבלוג התייחסה למאמרו של הורוויץ "והוא לבדו לומד כאן" , בפוסט זה אוסיף התייחסות נוספת במאמר מדבריו של גלוגאוסקי על ניסיונו בכתיבת בלוגים בכיתה, לדבריו:
"כאשר אנחנו חושבים על בלוגים, אנחנו לרוב חושבים על כתיבה. בגלל זה, אני סבור, יש היום כיתות רבות בכל רחבי העולם שבהם הבלוגים של התלמידים אינם אלא יומני כתיבה.
אך למרות שהסביבה המקוונת שלנו התבססה (לכאורה) על כתיבה, התפתחותה כקהילה הייתה תלויה, במידה רבה, בקריאה. הקהילה התחילה להתפתח רק כאשר התלמידים (וגם אני) התחילו לקרוא ולהגיב באופן מהורהר לעבודות של אחרים ועל הטקסטים שהם קראו".
אני חושבת שעל המורים להקנות ידע בדרך מפורשת, מובנית ומכוונת, - ליצור מצבים של הוראה ולמידה שבהם תלמידים יוכלו לתכנן, להפיק, לשכלל, לערוך, להעריך ולהפיץ טקסטים דבורים וכתובים. ליצור עם התלמידים הלך רוח רפלקטיבי וביקורתי ולתת בידם כלים לרפלקציה, להערכה עצמית ולהבנת התהליכים שהם עוברים. להדגים לתלמידים התנהגות אוריינית: היות המורה אדם קורא וכותב לפי הצורך והנסיבות ועל פי נטיותיו האישיות.
ארזה כהן